עת"מ 18037-06-21

תקציר

השופט החליט שלא לתת צו ביניים שביקש דגון להפסקת הפעלת ממגורה בחיפה. כדי להחליט על צו ביניים, על בית המשפט לשקול שני גורמים עיקריים: סיכויי הצלחת העתירה ומאזן הנוחות. במקרה זה מצאה השופטת כי מאזן הנוחות אינו לטובת דגון. מתן צו המניעה עלול לשבש את פעילות הממגורה ולפגוע באינטרס הציבורי, שכן הוא מהווה נתח משמעותי משוק הממגורות בנמלי ישראל. יתר על כן, לא היה סעד עיקרי שצו המניעה יכול היה לשרת, ולדגון לא נגרם נזק שניתן להתחשב בו בהערכת מאזן הנוחות. השופט התייחס בקצרה גם לסיכויי הצלחת העתירה והגיע למסקנה כי דגון לא הוכיחה סיכויי הצלחה סבירים. במסמכי המכרז צוין בבירור מגבלות השתתפות, וגדות הזוכה במכרז עמדה בהן. השופטת לא התעמקה בכוונות העומדות מאחורי הוראות אלה, וניסיונותיה של דגון לערער עליהן בדיעבד נתפסו כניסיון להשפיע על תוצאות מכרז בו הפסידו. בנוסף, השופטת קבעה כי גדות לא הפרה תנאים מוקדמים כלשהם הקשורים לכספים או ניסיון. ככלל, קבעה השופטת כי לא קיימת אי-חוקיות חמורה בהליך המכרזי המצדיקה התערבות שיפוטית וכי פוטנציאל הפגיעה בציבור עולה על התועלת שבמתן צו המניעה. משכך, הבקשה לצו המניעה נדחתה, ודגון חויבה לכסות את הוצאות המשיבים.