ת"א 58422-04-24

תקציר

המבקשים ביקשו למנוע את פינויים מנכס באזור גילה בירושלים, עליו הורה המשיב, האפוטרופוס לנכסי נפקדים, באמצעים מנהליים המבוססים על חוק נכסי נפקדים. המבקשים, המחזיקים בנכס מזה כ-60 שנה, טענו כי יש להם זכויות בנכס וביקשו לעכב את ביצוע צווי הפינוי וההריסה עד להכרעת זכויותיהם בהליך הסדר מקרקעין מתמשך. לחילופין, הם ביקשו עיכוב ביצוע עד שיוכלו לפתוח בהליכים לפי חוק נכסי נפקדים – דבר שהמשיב טען כי הוא אפשרי כיום בשל הליך הפשרה. המשיב נימק את הצווים על סמך סיווגו של הנכס כנפקד והיעדר זכויותיהם של המבקשים. בית המשפט מצא כי חוסר יכולתם של המבקשים לפתוח בהליכים לפי חוק נכסי נפקדים בשל הליך הפשרה, יחד עם הסכמת המשיב, מצדיקים את הליך הסעד הזמני. היא גם קבעה את הבקשה באופן חלקי לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין, בהינתן מכשולים פרוצדורליים. באופן מהותי, ייחס בית המשפט משקל רב להחזקתם ארוכת השנים של המבקשים בנכס ולטענותיהם, אשר נתמכו בחלקן בהחלטות קודמות של בית המשפט. בית המשפט שקל את מאזן הנוחות לטובתם, נוכח הנזק הבלתי הפיך של פינוי מבתיהם, מה גם שהמשיבה לא גילתה דחיפות בפינויים. בהתאם לכך, נתן בית המשפט צו מניעה זמני נגד צווי פינוי והריסה, המוגבל לאזורי המגורים של המבקשים ולחצר צמודה. צו המניעה לתחומים אחרים הותנה בערבות כספית. ההחלטה לא התייחסה לבקשות אחרות של המבקשים או לטענות המשיב בנוגע לשימוש בלתי מורשה בנכס. טענות הצדדים נותרו להכרעה מלאה, ולא נפסקו הוצאות. ההחלטה נמסרה לצדדים בהיעדר שימוע.