ע"א 2124/23

תקציר

בפסק הדין מיום 18.4.2023 התייחס השופט ליאור משעלי שלומאי לבקשה לדחיית ערעור ולבקשה חלופית להארכת מועד להגשת הערעור על ידי המערערים. הבקשה לדחיית הערעור התקבלה, בהתבסס על "כלל הידיעה" בדין הישראלי, לפיו פרק הזמן להגשת ערעור מתחיל במועד שבו הובאה החלטה שיפוטית לידיעת המערער, בין אם הוגשה כראוי ובין אם הוגשה כדין. בית המשפט מצא כי המערערת ראתה את פסק הדין באמצעות מערכת Net-Trial ביום 8.1.2023, כפי שעולה מתיעוד במערכת. חרף טענת המערער בדבר ניסיונות כושלים לעיין בפסק הדין וקבלתו הפיזית את פסק הדין ימים לאחר מכן, בית המשפט לא השתכנע מהתצהיר וההסבר הלא מספקים שניתנו. כמו כן, הטענה כי המערערת אינה מורשית לייצג את העמותה נדחתה בשל מסמך שהוגש לבית המשפט ממנו משתמע אישור כזה. בנוסף, בית המשפט לא מצא טעם מיוחד ליתן ארכה רטרואקטיבית להגשת הערעור, שכן המערערת ציינה פגיעה ברגל באופן מאוחר וכללי מבלי להראות כיצד הדבר מנע את ההגשה במועד. לא הוסבר מדוע לא נעשה שימוש בשליח לצורך הגשת הערר, וגם לא הייתה בקשה מיידית להארכה. לפיכך, הערעור נדחה בשל דחיית הערעור בחמישה ימים לאחר המועד האחרון. המערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 2,000 ₪.