ת"א 8435-03-21

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב סכסוך רכושי מורכב בין התובע לבין מספר נתבעים. התובע והנתבעים רכשו במשותף קרקע ביבניאל, אך נתבעו על ידי עורכי דינם בגין אי תשלום, וכתוצאה מכך ניתן נגדם פסק דין. לאחר מכן עתר התובע לבית המשפט בדרישה לחייב את הנתבעים לשפות אותו בגין הסכום שנתפס בחשבונו בשל פסק הדין. בתוך כך, הגיש התובע בקשה לעיקול גם על זכויות הנתבעים במקרקעין שבמחלוקת. הנתבעים, המיוצגים על ידי עוה"ד משה שהרבני ויוסף שמסיאן, ביקשו לבטל את העיקול בטענה כי התובע הסתיר מידע חיוני אודות תביעה מתנהלת והפר הסכם פשרה קודם. הם טענו כי מעשיו של התובע היו במרמה וביקשו מבית המשפט לחזור בו מהחלטתו בעניין העיקול. מבקש נוסף, עו"ד אורי גרינברג, ביקש אף הוא כי התובע יישא בהוצאות הליך העיקול. החלטת השופט דחתה את בקשת הנתבעים לביטול העיקול, בקובעה כי מאחר שלא היו צד להליך ולא הוכיחו את בעלותם בנכסים המדוברים, הם אינם זכאים להגיש תביעת ביטול לפי תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי. יתר על כן, סביר להניח שהבקשה הוגשה מעבר למועד האחרון של 30 יום הקבוע בתקנות. גם באשר לבקשתו של אורי גרינברג להוצאות, נדחתה, שכן התובעת הסכימה לביטול העיקול על החלקות שבבעלות גרינברג, והסכמה זו אין משמעותה פסיקת הוצאות. לפיכך, קבעה השופטת כי העיקול על נכסי הנתבעים יישאר על כנו, ואילו הנכסים שבבעלות אורי גרינברג יהיו פטורים מעיקול.