ע"א 51795-08-24

תקציר

פסק הדין דן בערעור בתביעה אזרחית בין שני עורכי דין בנוגע לסכסוך שכר טרחה. עורך הדין המשיב עבד על תביעת נזיקין אך הוחלף על ידי עורך הדין המערער במהלך ההליך. המשיב טען כי המערערת התעשרה שלא בצדק מהעבודה והידע שהמשיבה השקיעה בתיק ותבעה השבה. בית המשפט הסכים עם המשיב, דחה את הערעור והורה למערערת לשלם את הוצאות המשיב. פסק הדין מפרט את שלושת היסודות הנדרשים לקיומה של עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט לפי סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר שלא כדין. אלה הם: (1) עשייה, (2) הקשר הסיבתי, ו-(3) התעשרות "שלא על פי זכות משפטית". בית המשפט מצא כי כל שלושת היסודות התקיימו במקרה זה. ראשית, הודה המערער כי קיבל שכר טרחה בגין עבודתו בתביעת הנזיקין, ועמד ביסוד העושר. שנית, הימנעותו של המערער מלהציג את הסכם שכר הטרחה בינו לבין הלקוח כראיה משמעה כי בית המשפט הניח כי המערער גבה שכר טרחה בגין כל העבודה בתביעת הנזיקין, לרבות עבודתו של המשיב, תוך קיום יסוד הקשר הסיבתי. לבסוף, קבע בית המשפט כי התעשרות המערערת הייתה בלתי חוקית על בסיס עקרונות של צדק ויושר, שכן המערערת הפיקה רווח כלכלי מעבודתו של המשיב מבלי לתגמל אותו, וסיפקה את היסוד השלישי. טענות המערער, לרבות כי לא הפר הוראות דין כלשהן, נדחו. המשיב היה זכאי להשבה לפי חוק עשיית עושר שלא כדין.