פש"ר 28554-01-16

תקציר

ניתוח הפסיקה המוצג כאן סובב סביב ההבחנה בין סוגים שונים של כספים המגיעים לחייב, במיוחד בהקשר של הליכי חדלות פירעון וכינוס נכסים, ותחולתם של העקרונות המשפטיים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ידידיה ראובן נ' ידידיה ראובן ואח' (ע"א 38/68). **עקרונות משפטיים ופסיקות שהוזכרו:** - **פסק דידיה (ע"א 38/68):** בית המשפט העליון הבהיר כי על פי סעיף 21 לפקודת הנזיקין, תביעות לפיצויים הנובעים מנזקי גוף, הכוללים הן נזקים ממוניים (כגון הוצאות רפואיות ואובדן השתכרות) והן נזקים לא ממוניים (כגון כאב וסבל), אינן עוברות לידיו של הנאמן בפשיטת הרגל. ההנמקה תלויה בכך ש*רכוש* של תביעת נזיקין מוגבל לנזקים ממוניים ל*רכוש* ולא משתרע על פיצויים בגין נזקי גוף, הנחשבים לזכויות אישיות. בית המשפט דחה במפורש את הרעיון של הבחנה משפטית בין ראשי פיצויים ממוניים ולא ממוניים שונים בהקשר זה, והדגיש כי הזכות לתבוע פיצויים בגין נזקי גוף נותרה בידי הפרט. - **פרשנות סעיף 21 לפקודת הנזיקין:** בית המשפט הדגיש פרשנות מצמצמת של "רכוש" בפקודה, הגבלת נזקי "רכוש" לנכסים פיזיים, קרקעות ורכוש, והוצאת תביעות נזקי גוף. כתוצאה מכך, פיצויים בגין נזקי גוף כאלה אינם כפופים לכינוס נכסים או לתביעות של עיזבון בפשיטת רגל. **חידוש משפטי ויישום במקרה הנוכחי:** - הסכסוך הנוכחי נוגע לתשלומים תקופתיים שמקבל החייב במסגרת פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה הקשורה לפגיעה בעבודה. החידוש המשפטי המרכזי בהחלטה זו טמון בהבחנה בין **תגמולי ביטוח חוזיים** לבין **נזקי גוף מבוססי נזיקין**. - בית המשפט מגיע למסקנה כי **כספים המתקבלים מחוזי ביטוח** - כגון תשלומי נכות - אינם נופלים בגדר פסק דידיה. מדובר בזכויות הנובעות ממערכת יחסים חוזית (פוליסת ביטוח) ולא מתביעות נזיקין. בית המשפט מתייחס לזכויות חוזיות אלו כ**נכסים** לפי פקודת פשיטת הרגל, הכפופים לכינוס נכסים, מכיוון שהם סכומים המגיעים לחייב על פי התחייבות חוזית הניתנת לאכיפה, להבדיל מפיצויים בגין נזקי גוף. - יתר על כן, פסק הדין מדגיש כי תגמולי ביטוח אלו **אינם נובעים מנזק גופני נזיקי** אלא ממערכת יחסים חוזית. לפיכך, הכספים נחשבים **שווי ערך להכנסה מעבודה או מחייבים אחרים** הכפופים לכינוס הנכסים וניתן להשתמש בהם כדי לספק את הנושים. - בית המשפט גם מבחין כי **תשלומי נכות תקופתיים** דומים יותר להכנסה או לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, ואופיים מתיישב עם השתכרות ולא עם פיצויים נזיקיים. הדבר מאפשר לבית המשפט להורות על העברתם לכינוס נכסים או לכלול אותם בהכנסות החייב, מה שמשפיע בתורו על חישוב התחייבותו של החייב כלפי קבוצות נושים. **סיכום עקרונות משפטיים:** 1. **הבחנה בין פיצויי נזיקין להטבות חוזיות:** פיצויים בגין נזקי גוף הנשלטים על ידי דיני הנזיקין (והובהרו בפסק דיה) **לא** עוברים לעיזבון בפשיטת רגל. תגמולי ביטוח חוזיים, לעומת זאת, הם **נכסים** של עיזבון החייב וכפופים לצווי כינוס. 2. **היקפו של סעיף 21 לפקודת הנזיקין:** היקף הסעיף מוגבל לנזקים הנוגעים ל*רכוש* של החייב, ולא לתביעות נזקי גוף. ככזה, הטבות חוזיות הן מחוץ למגבלתו. 3. **השלכות על הליכי כינוס נכסים:** כינוס נכסים יכול להתרחב לזרמי הכנסה הנובעים מזכויות חוזיות, כולל קצבאות נכות, ובכך לאפשר לנאמן או לבית המשפט להסדיר או להקצות כספים כאלה לשביעות רצון הנושים. 4. **חידוש משפטי:** פסק הדין מציג תיחום מעודן בין נזקי גוף לפיצויים לבין הטבות חוזיות - הבחנה חשובה המשפיעה על סיווג הנכסים והתחייבויות החייבים בהקשרים של חדלות פירעון. **מסקנה:** החלטה זו מהווה הבהרה משפטית משמעותית בצומת דיני חדלות פירעון ודיני נזיקין. הוא מאשר כי לא כל הכספים שקיבל החייב אינם נכללים בכינוס נכסים - אלא רק כספים שמקורם בתביעות נזיקין בגין נזקי גוף (כפי שמוגבל בפסק דין ידידיה). לעומת זאת, הטבות מחוזי ביטוח, כגון תשלומי נכות, הם נכסים שיכולים להיות כפופים להליך חדלות פירעון. הדבר משפר את יכולתה של המסגרת המשפטית להבחין בין זכויות נזקי גוף לבין התחייבויות חוזיות, ובכך להנחות מקרים עתידיים הכוללים סכסוכים דומים על טיבם והטיפול בכספים שונים המגיעים לחייבים בכינוס נכסים.