ע"ו 31006-01-15

תקציר

המערערת, שוטרת לשעבר, עתרה לקבלת קצבת נכות גבוהה יותר לאחר שעברה אירועים רבים של הטרדה מינית בעת שירותה. היא הוכרה בתחילה כנכה עם שיעור זמני של 20% בשנת 2010, אשר הוגדל מאוחר יותר ל -30%. הערעור מתמקד במידת הנכות עקב הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). ועדה מחוזית העריכה בעבר את נכותה הצמיתה בשיעור של 30%, עליה ערער המערער לוועדה רפואית גבוהה יותר. לאחר שני דיונים אישרה הוועדה העליונה את שיעור הנכות בשיעור של 30%, מה שהוביל את המערער להגיש ערעור לבית המשפט. המערער טען כי החלטת הוועדה נפלה בטעות בשל אי סדרים פרוצדורליים, לרבות הרכב הוועדה, החלפת חבר במהלך הדיונים והיעדר מומחה נוירולוג. עוד טענה כי מצבה מצדיק שיעור נכות גבוה יותר וכי החלטת הוועדה אינה מנומקת. בית המשפט מצא צדק בטענת המערערת בדבר החלפת חבר הוועדה, בציינו כי השינוי נוגד את כללי הצדק הטבעי. בית המשפט הורה שהתיק יידון מחדש בוועדה הרפואית המקורית או שההרכב הנוכחי יפעל לפי הנוהל המומלץ להחלפת חבר. בנוסף, הדגיש בית המשפט את חשיבות ההמשכיות בהרכב הוועדה, במיוחד במקרים של בדיקה ישירה של המערער. לבסוף, קבע בית המשפט כי החלטת הוועדה מנומקת כראוי וכי אין צורך בבדיקה מחודשת של המערער. הערעור התקבל חלקית והתיק הוחזר לוועדה הרפואית להמשך דיון.