ת"א 3316-12-23

תקציר

החלטת השופט היא כי בקשת המבקש לפתוח מאפייה לכל סוג של מאפה מתקבלת. פסק דין זה מבוסס על מספר נימוקים. ראשית, לא הוצג טעם משכנע להגבלת חירותו התעסוקתית של המבקש, מה גם שלא קיים הסכם בכתב בין המבקש לבין המשיבים בדבר מגבלות תעסוקתיות, וההסכם הקודם פקע. שנית, המשיבים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהמבקש החזיק בסודות מסחריים או במידע סודי כלשהו השייך להם. ייצור המאפים מבוסס על ידע כללי ומיומנויות הנגישים לציבור, ולפיכך הגבלת עיסוקו של המבקש בתחום זה אינה חוקית ומנוגדת לתקנת הציבור. שלישית, הסעיף המגביל את עיסוקו של המבקש בהסכם השכירות הינו אגב ואינו קשור לתכלית העיקרית של הסדרת יחסי שוכר-משכיר. רביעית, חופש העיסוק הוא זכות יסוד שיש לכבדה כל עוד אינו מפר חוקים כלשהם או זכויות מוגנות של אחרים. במקרה זה, הפעלת מאפייה על ידי המבקש אינה פוגעת בזכויות אלה. לבסוף, מדגישה השופטת את אופייה הבלתי מידתי והפוגעני של ההגבלה, המונעת מהמבקש לעסוק בתחום שבחר בתוך שטח גיאוגרפי גדול. המשיבים נדרשים לשלם את הוצאות המבקש בגין בקשה זו, בסך 7,500 ₪, בתוך 30 יום.