פש"ר 12637-07-16

תקציר

המבקשת, המוסמכת לנהל פנסיה וקופות גמל, ביקשה מבית המשפט לענייני ציבור להעניק לה מעמד של נושה מובטחת על פני משכון שנוצר לכאורה לטובתה, או לחילופין מעמד של נושה עם זכות קיזוז כנגד חייב לגבי כספי הפנסיה של האחרון המוחזקים בקופת גמל המנוהלת על ידי המבקשת. החייב נטל הלוואה מהמבקש באמצעות קופת הגמל שלו כבטוחה, אך לטענתו לא עמד בהסכם ההלוואה. המבקשת ביקשה לנכות את החוב מהכספים שברשותה. המבקש טען כי הסכם ההלוואה מהווה משכון או זכות קיזוז, ואילו החייב טען כי החוב הוא חוב בר תביעה בלבד, והכספים מוגנים על פי דיני פשיטת רגל. בית המשפט בחן את הוראות החקיקה הרלוונטיות ומצא כי בניגוד לטענת המבקש, לא היה משכון שכן ההסכם לא ציין במפורש יצירת משכון, ולא ניתן היה לשעבד את הכספים לפני פירוקם או בקשת החייב לפדיון שלהם. עם זאת, בית המשפט מצא טעם בטענתו החלופית של המבקש בדבר זכות הקיזוז, והגיע למסקנה כי אמנם טרם הגיע מועד הפירעון, אך למבקש זכות כזו מרגע שהכספים הפכו לברי תביעה. בנוסף, בית המשפט הכיר בזכותה של המבקשת לשעבד את כספי החייבת עד לגובה החוב המגיע לה. בית המשפט הדגיש כי זכות שעבוד זו תמומש רק כאשר החייב יהיה זכאי לקבל את הכספים. טענותיה של המבקשת בדבר קיומו של משכון נדחו, ואילו תביעתה לזכות קיזוז ושעבוד התקבלה בחלקה, כאשר הסכום אמור להיקבע בשלב מאוחר יותר.