בג"צ 1026/02

תקציר

לאחר ששקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים, החליט בית המשפט לדחות את העתירה. העתירה מערערת על הרכב הוועדה שדחה את בקשת העותר לפטור משירות צבאי מטעמי מצפון, וכן על הנוהל בו נקטה הוועדה. עם זאת, בית המשפט לא מצא פגמים משפטיים בהרכב הוועדה או בדיוניה. שיקול דעתה של הוועדה בענייני פטור משירות צבאי מוכר, במיוחד בכל הנוגע להערכת מהימנותו של המבקש. לעותר במקרה זה ניתנה הזדמנות מספקת להציג את עניינו בפני הוועדה, אשר דנה בבקשתו פעמיים. מסקנת הוועדה כי סירובו של העותר לשרת התבסס בעיקרו על סרבנות מצפונית סלקטיבית, המונעת מהתנגדותו הפוליטית למדיניות ישראל, נתמכת בראיות. בית המשפט הדגיש את המורכבות של הערכת טענות סרבנות מצפון ואת ההבחנה בין סרבנות מצפונית "מלאה" ל"סלקטיבית". במקרה דנן, החלטת הוועדה להציע לעותר שירות אזרחי חלופי התואם את סרבותיו המצפוניות היא סבירה ומידתית. יתר על כן, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהבחנה של הוועדה בטיפול בין עניינו של העותר לבין מקרים דומים אחרים, שכן הערכת הוועדה את כל מקרה ומקרה מבוססת על נסיבות פרטניות. פסק דינו של השופט ריבלין מתיישב עם החלטה זו.