ת"א 18298-04-20

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשת התובע להציג ראיות הסותרות קביעה קודמת של המוסד לביטוח לאומי בדבר דרגת הנכות שנגרמה כתוצאה משתי תאונות. על פי החוק בישראל, ניתן לאשר בקשה כזו רק בנסיבות חריגות, ועל בית המשפט להכיר בקביעת הביטוח הלאומי כנדרש, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים להתרת ראיות נוספות. במקביל ניהל התובע שני הליכים לקביעת נכויותיו, האחד בפני הביטוח הלאומי והשני בפני בית המשפט. בהחלטת המוסד לביטוח לאומי, שהגיעה לפני שהמומחים שמונו על ידי בית המשפט, נקבע כי לתובע לא נותרה נכות מהתאונות. בית המשפט קבע כי התובעת לא סיפקה טעמים חריגים המצדיקים הצגת ראיות נוספות, אלא רק סתירה בין חוות דעת המומחה לבין קביעת הביטוח הלאומי – שאינה עילה מספקת. התובע גם לא הוכיח עובדות רלוונטיות למצבו שלא עמדו בפני ועדת הביטוח הלאומי. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה להבאת ראיות נוספות וקבע כי הקביעה הקיימת של הביטוח הלאומי צריכה לעמוד, לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים. משהבקשה לא צלחה, חויב התובע בהוצאות בסך 1,500 ₪. בעקבות החלטה זו, שני הצדדים יגישו לבית המשפט חישובי נזק מתוקנים.