הפ"ב 1781-09-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לעסקת נדל"ן מורכבת בה מעורבים מספר גורמים, בהם קטין. עיקר המחלוקת נסובה סביב שיפוץ הנכס ואי עמידתם לכאורה של היזמים בתנאים המוסכמים, מה שמוביל לנזקים שונים הנתבעים על ידי הרוכשים. המורכבויות המשפטיות נובעות ממעורבותו של קטין בעסקה, שכן החוק הישראלי מחייב אישור בית משפט במקרים כאלה. פסק הדין מנתח באופן מקיף את המצב. ראשית, הוא מבדיל בין הסכמי השיפוץ לבין הסכמי הרכישה, ומדגיש כי הראשונים אינם זקוקים לאישור בית המשפט שכן הם אינם תלויים ברישום בטאבו. שנית, היא מתייחסת לחוסר תום הלב של היזמים בהעלאת סוגיית אישור בית המשפט רק בדיעבד, בידיעה מראש על מעורבותו של הקטין. שלישית, היא מתייחסת לעקרון ההשתק, ומציינת כי תביעת הביטול של היזמים חסומה מאחר שהמוכרים, שאינם צד לבוררות, יהיו אלה שייפגעו בעיקר. רביעית, מופעל עקרון "הפעולה שנעשתה", המכיר בכך שהשלמת העסקה, לרבות תשלום, העברת חזקה ורישום, אינה מאפשרת לשחזר את המצב הקודם. חמישית, היעדר אישור בית המשפט קובע כדי לבטל את מעמד האמון בין אמו של הקטין לקטין, ולא את העסקה עצמה. שישית, עיכובים בהליך הבוררות מיוחסים להתנהלות היזמים עצמם, והופכים את טענותיהם בנוגע לעיתוי פסק הבורר לבלתי משכנעות. לבסוף, פסק הדין דוחה את טענת היזמים כי צד לבוררות לא היה מחויב פורמלית להסכמים, וראה בה חלק בלתי נפרד מהסכסוך. משכך, נדחית הבקשה לביטול פסק הבורר, ופסק הבוררות מאושר. היזמים חויבו לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪.