ע"פ 2474-09-03

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות, אשר מצא את המערער אשם בשלושה סעיפים של סחיטה באיומים וסעיף אחד של איומים. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בכך שלא שקל את העובדה שמדובר בעבירת סחיטה אחת, וביקש לבטל את ההרשעה או לחילופין להקל בעונש. ההגנה ביקשה גם עונש מאסר על תנאי או עבודות שירות, תוך ציון עברו הנקי של המערער, מצבו הכלכלי הקשה והיותו אב לשני פעוטות. המשיב, לעומת זאת, הדגיש את חומרת העבירה ואת הצורך בהרתעה, והפנה למספר פסקי דין של בית המשפט העליון בנושא. לאחר ששקל את הטענות, הציע השופט לקבל את הערעור בחלקו, ולהרשיע את המערער בעבירה אחת של סחיטה באיומים, במקום ריבוי העבירות בהן הואשם כתב האישום. עם זאת, השופט לא מצא עילה להתערב בעונש שהטיל בית משפט קמא, שהיה מידתי לחומרת המעשים. למרות שהסכימו עם התוצאה, השופטים ש' ברלינר וב' בר-זיו לא הסכימו עם הקביעה כי יש להתערב בהכרעת הדין ולהרשיע את המערער בעבירה אחת בלבד. הם טענו כי המערער ביצע עבירות נפרדות, גם אם כולן בוצעו לאותה מטרה, וכי אין פגם בכתב האישום. בסופו של דבר, הערעור נדחה במלואו, והמערער הורשע באישומים נגדו.