תא"ק 34046-10-20

תקציר

פסק הדין דן בבקשה למתן רשות להתגונן מתביעה כספית בסך 3,655,000 ₪ שהגיש הנתבע. התביעה נובעת מהסכם פשרה שנחתם בין התובע לנתבע, לפיו הנתבע ישלם לתובע מיליון דולר בארבעה תשלומים שווים. התשלום הראשון נדחה מעבר למועד המוסכם, ובקשות נוספות להארכה נענו על ידי התובעת. עם זאת, הנתבע עדיין לא ביצע את התשלום. לאחר מכן הגיש התובע תביעה, מה שהוביל את הנתבע לבקש רשות להתגונן. טענת הנתבע נסמכת על טענת הטעיה של התובעת ביחס למכתב צדדי הקשור להסכם הפשרה. לטענתו, התובעת לא מסרה לו את כל המידע המגיע לו, דבר המצדיק את ביטול הסכם הפשרה. עם זאת, השופט קבע כי טענות הנתבע הן כלליות ולא מפורטות, וכי הוא לא העלה כל טענות להטעיה עד לבקשת רשות להתגונן. זאת ועוד, התנהלותו של הנתבע בעבר הראתה כוונה לכבד את הסכם הפשרה, וטענתו הנוכחית לביטול לוקה בחוסר אמינות. השופט הגיע למסקנה כי הנתבע לא הציג הגנה תקפה ולכן דחה את בקשת רשות ההגנה, והורה לנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך 12,000 ₪.