ת"א 28810-07-18

תקציר

התובע, שעבד אצל הנתבעים כפועל בניין, הגיש נגדם תביעה בגין נזקים שנבעו מפגיעה באגודלו במהלך עבודתו אצלם. התובע טען כי הנתבעים לא סיפקו לו סביבת עבודה בטוחה, הכשרה מתאימה וציוד מגן, דבר שהביא לפגיעה. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי התובע קיבל הדרכות בטיחות וציוד אך בחר שלא לעשות בהם שימוש. עוד טענו כי התובע אשם חלקית בתאונה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי התובע. נמצא כי לתובע אכן לא סופק ציוד השגחה ומגן הולם, מה שהוביל להתממשות הסיכון בעבודה עם כלי חד. עם זאת, בית המשפט מצא גם את התובע אשם ב-15% בכך שלא ציית להוראות הבטיחות והשתמש בציוד המגן שסופק. שני הנתבעים, המעסיק והקבלן הראשי, נשאו באחריות שווה לתאונה. בכימות הנזק הביא בית המשפט בחשבון מספר גורמים: נכות רפואית, ליקוי תפקודי, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, סיוע הנדרש מאחרים, הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני. שכרו של התובע לפני התאונה נקבע על 6,624 ₪, והפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר, כולל פנסיה, חושב על סך של 158,411 ₪. הפסדי השכר והפחתות הפנסיה העתידיים נאמדו ב-397,938 שקל. כמו כן פסק בית המשפט 35,000 ₪ עבור סיוע בעבר ובעתיד, 5,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, ו-110,000 ₪ עבור נזק לא ממוני. לאחר ניכוי אשמת התרומה של התובע והקצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, סך הנזק הגיע ל-282,549 ₪. לסכום זה נוספו גם שכר טרחת עורך דין ועלות חוות הדעת, שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.