סע"ש 8519-08-13

תקציר

התובעת, אורית חייק, עובדת בנתבעת, עמותה בשם "בית ציפורה", למעלה מעשר שנים. תפקידה של חייק היה מזכירה של הבמאית, חגית בלאי, עד שהיחסים ביניהם התערערו בעקבות תלונות של חייק על התנהלותו הבלתי הולמת של בלאי וניהול כושל של כספי הפרויקט. הדבר הוביל להרחקתו של חייק מהמשרד ולהקצאתו למשימות אחרות. העניינים בין חייק לבלאי החלו ביולי 2012 ולאחר חקירות נדחו טענותיו של חייאק. חייק הוזמן למספר דיונים בנוגע למחלוקות, האחרון שבהם התקיים ביולי 2013. בעקבות דיון זה החליט מנכ"ל הנתבעת, אשר אלבז, לסיים את החוזה של חייאק על רקע היחסים המתוחים בינה לבין בלאי. בית הדין מצא מספר פגמים בהליך פיטוריו של חייאק. ראשית, הסיבה שניתנה לפיטוריה, היחסים המתוחים, לא הוזכרה בזימון השימוע, כלומר חייק לא יכול היה לטעון נגדה. שנית, ההסכם בין הנתבעת לבין צד שלישי, קרן ויזל – שמימנה חלקית את הפרויקט וביקשה את פיטוריו של חייאק כבר באוגוסט 2012 – לא הוצג בפני היאק, ואף לא נמסר לה כי בקשת הקרן היא הסיבה העיקרית לפיטוריה. בית המשפט קבע כי מדובר בפגם משמעותי בהליך. בנוסף, נחקרה סמכותו של מי שפיטר את חייק, שכן המנכ"ל העיד כי לא עסק בענייני עובדים. בית הדין קבע כי בהיעדר ראיות סותרות, הוועד אחראי לפיטורי עובדים לפי חוק העמותות. לפיכך, פיטוריו של חייק היו בלתי חוקיים. יתר על כן, בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לראות בנאשם – שמומן בחלקו על ידי העירייה והממשלה – גוף ציבורי, כלומר חלים עליו כללי המשפט המנהלי. פסקי דין קודמים קבעו כי דרך הפעולה הראויה לפיטורים שלא כדין בגופים ציבוריים היא ביטול פיטורי העובד והחזרתו. לפיכך, פיטוריה של חייק בוטלו, ובית המשפט הורה על החזרתה, בצירוף שכר עבור חודש אוקטובר, ופסק לה הוצאות בסך 7,500 שקל, שישולמו על ידי הנתבעת.