תמ"ש 10615-11-21

תקציר

החלטת בית המשפט נוגעת לפירוק הבעלות ברכוש המשותף לאחר מותו של אחד הבעלים, כאשר השאלה העיקרית היא האם יש לחלק את הנכס לפי דיני הירושה או דיני המקרקעין. פסק הדין מתווה את שתי המסגרות המשפטיות לפירוק משותף של נכסי מקרקעין – דיני הירושה ודיני המקרקעין – וקובע כי במקרים של רכוש בירושה, הראשונה מקבלת עדיפות, אלא אם כן העיזבון כבר חולק. מאחר והעיזבון המדובר לא חולק, בית המשפט קובע כי יש לפרק את השותפות לפי חוק הירושה. הדירה המדוברת אינה ניתנת לחלוקה פיזית, ושני הצדדים מסכימים על כך. לפיכך, בית המשפט מורה על מכירת הזכויות בדירה באמצעות הליך תמחור פנימי בין היורשים. הליך זה מקנה לכל יורש את הזכות לרכוש את הנכס במחיר הגבוה ביותר מבין היורשים, כל עוד הוא עומד במחיר השוק. בית המשפט אף מאריך את המועד האחרון להליך תמחור פנימי זה ב-45 יום, החל מקבלת חוות דעתו של השמאי על שווי השוק של הנכס. החלטה זו מתקבלת מבלי לפגוע בצדדים, מה שמשאיר פתוחה את האפשרות להגיע להסכם, ולא נפסקות הוצאות לאף אחד מהצדדים בשלב זה. עוד צוין בפסק הדין כי מינוי מנהל עיזבון לעיזבון אינו תנאי מוקדם לחלוקת הרכוש וכי היורשים יכולים לנהל את החלוקה בעצמם בהיעדר מנהל עיזבון.