עת"מ 22138-06-12

תקציר

שוש יוליוסברגר, העותרת שבנה נפצע קשה בפיגוע במהלך שירותו הצבאי, ביקשה לקבל המשך תשלום בגין הפסד השתכרות מהמשיב, משרד הביטחון. המשרד אישר ושילם ליוליוסברגר החזרים בגין היעדרות מהעבודה במשך מספר שנים. עם זאת, המשרד החליט להפסיק את התשלומים כאשר יוליוסברגר כבר לא הייתה מועסקת, מה שהוביל אותה להגיש עתירה מנהלית. העתירה מערערת על ההחלטה וטוענת כי פעולת המשרד הייתה בלתי סבירה וחסרת בסיס משפטי. המחלוקת המרכזית נסובה סביב פרשנות פקודת אגף השיקום, המתווה את הקריטריונים להחזר הוצאות לבני משפחה של נכים מאושפזים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המשרד וקבע כי ההנחיה חלה על מצבים קצרי טווח ואינה חלה על מקרה האשפוז הממושך של יוליוסברגר. יתר על כן, ההחלטה להעניק לה החזרים הייתה חריגה ולא מעוגנת בחוק. בית הדין הדגיש כי ההחזרים קשורים במשתמע למצבה התעסוקתי של יוליוסברגר, ולכן דמי האבטלה שלה גרמו לכך שההחזרים אינם תקפים עוד. השופטת הכירה בתמיכתו הרבה של המשרד ביוליוסברגר מאז פציעת בנה וציינה כי ההחלטה להפסיק את התשלומים הייתה סבירה בנסיבות העניין. לפיכך נדחתה העתירה, ללא צו להוצאות, והמשרד לא נדרש להמשיך לשלם ליוליוסברגר בגין הפסד השתכרות.