ת"א 4392-03-23

תקציר

השופטת בחנה בקפידה את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים בתיק רשלנות רפואית מורכב זה. הם קבעו כי חלק מהתביעות נדחות על פי חוק בשל תום תקופת ההתיישנות. לגופו של עניין, התביעות הנוגעות לילדותו והתבגרותו של התובע, כמו גם לניתוחים שנעשו בבגרותו המוקדמת של התובע, חסומות בזמן. תביעות אלה התבססו על אירועים שהתרחשו לפני למעלה משבע שנים, ולתובע היה המידע הדרוש כדי להמשיך בהם במסגרת זמן זו. בנוסף, השופט מצא כי התובע לא הציג עילת תביעה כנגד הנתבע השלישי, בית החולים לניאדו, שכן חוות הדעת לא ייחסה כל רשלנות או נזק שנגרם על ידי נתבע זה. עם זאת, השופט קבע כי חלק מהטענות נגד הנתבעת הראשונה, קופת חולים כללית, מצדיקות חקירה נוספת. טענות אלה מתייחסות לניתוחים ולטיפולים שעבר התובע משנת 2016 ואילך. השופטת סבורה כי טענות אלה מחייבות בדיקה עובדתית מפורטת בשל רשימת הטיפולים המקיפה שקיבל התובע והשפעתם על מצבו הרפואי. ההחלטה בדבר תקופת ההתיישנות על תביעות אלה תישמר עד לאחר שמיעת הראיות. כמו כן, השופט נעתר לבקשת הנתבעים לסלק את נאשם מספר 2, שכן אחריותו של נאשם מספר 1, אם יימצא אחראי, תחול עליהם. כמו כן, האריכה השופטת את המועד האחרון להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעת 1 עד ליום 6.11.2023, ובחרה שלא להמחות הוצאות לתובעים, בהתחשב במצבם הכלכלי ובעובדה שטרם הגישו כתב הגנה. פסק דין זה מקבל חלקית את בקשות הנתבעים ומספק כיוון ברור לשלבים הבאים בהליך המשפטי.