בש"א 9056/99
החלטה עליון
תקציר
המבקשת, חברה המספקת שירותי השכרת רכב, ביקשה מבית המשפט צו מניעה זמני להקפאת הליכי המכרז של המשיבה בעקבות דחיית הצעתה. המבקש טען כי הערבות הבנקאית שלו אינה תקפה, מה שהוביל לדחיית הצעתו. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם וביטל את צווי המניעה. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון וביקש צו מניעה זמני עד להגשת הערעור. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט מצא כי המבקש לא הוכיח נזק בלתי הפיך או מאזן נזקים ברור לטובתו. בנוסף, סיכויי ההצלחה שלהם בערעור לא היו גבוהים. בית המשפט הדגיש כי עיכוב הליכי מכרז הוא צעד חריג ונדרש רף גבוה כדי להצדיק התערבות. המבקש לא סיפק הצדקה מספקת, והנזקים הפוטנציאליים למשיב עלו על אלה של המבקש. פסק דינו של השופט זמיר במקרה דומה תמך אף הוא בדחייה זו, והדגיש כי צווי מניעה הם נדירים במהלך ערעורים. החלטה זו משקפת את הכלל של ביצוע מיידי של פסקי דין, כאשר צווי מניעה זמניים הם חריגים ושמורים לנסיבות משכנעות בלבד.
בש"א 9056/99 דולב חברה למימון רכב בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, עליון (16.1.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.