ע"א 423/75
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה שנדון בפני בית המשפט העליון, ביקש המערער, אחיינו של המנוח, לערוך צוואה המציינת אותו כנהנה יחיד, בעוד קרובי משפחה אחרים התנגדו לה. בית המשפט קבע כי הצוואה פסולה בשל פגם יסודי – היא לא תורגמה לשפה שהמצווה שלט בה, והטיל ספק באמיתותה. החוק אינו מניח מטבעו השפעה בלתי הוגנת, אך במקרים בהם ניכרת תלות משמעותית, כמו במקרה של המערער המטפל במנוח, עובר הנטל אל המוטב להוכיח היעדר השפעה בלתי הוגנת. הימנעותו של המערער מלעשות כן הביאה את בית המשפט לקבוע כי הן הצוואה והן ייפוי הכוח הבלתי חוזר אינם תקפים, שכן אלה עשויים להיות מושפעים מתלות מופרזת. חזקת ההשפעה הבלתי הוגנת לא בוטלה, שכן המערערת בחרה את עורך הדין והצוואה לא נמסרה כראוי למנוחה בשפה המובנת לה. בית המשפט הדגיש את הצורך שהעסקאות תהיינה עצמאיות ונשקלות היטב על ידי הנותן, תנאים שלא התקיימו כאן. משכך, נדחה הערעור, ונפסקו הוצאות כנגד המערערת, תוך קיום החלטת הערכאה הנמוכה יותר לפסול את המסמכים שבמחלוקת.
חקיקה מקושרת
ע"א 423/75 מרדכי בן נון בענין צוואת המנוחה אסתר אלבכרי נ' מטילדה ריכטר, עליון (14.11.1976)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.