ע"א 5017/24

תקציר

במקרה דנן, ביקשו המערערים פטור ממסירת כתב הערעור למשיבים 2 עד 6 מכוח תקנה 136(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. תקנה זו מאפשרת לבתי המשפט לפטור מערערים מהגשת הודעות למשיבים שאינם עוסקים בערעור בהתקיים שני תנאים: למשיב לא צריך להיות עניין ישיר בערעור, והגשת ההודעה חייבת להיות כרוכה במורכבות יתר העלולה להאריך את ההליך שלא לצורך. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת המערערים. המערערים לא הסבירו כראוי את מעורבותם או עניינם של המשיבים 2 עד 6 במשפט הראשון או האם ניתן פטור קודם לכן. קביעתם כי משיבים אלה "אינם נוגעים לדבר" לא נמצאה מספקת. זאת ועוד, בית המשפט הכיר בכך שהמשיבות 2 ו-3 הן חברות מוכרות, וכי כתובות המשיבים 4 עד 6 נמסרו, ללא הסבר תקף מדוע שירותן מכביד. בית המשפט ציין גם את היעדר הפירוט באשר לתפקידו של המשיב 5. כך, מאחר שהמערערים לא עמדו בקריטריונים הרגולטוריים ולא הוכיחו מדוע התקשרות עם משיבים אלה תסבך את ההליך, בקשתם נדחתה. עם זאת, משיבים חסרי עניין בערעור עדיין שומרים לעצמם את הזכות להגיש בקשה מתאימה לטענת חוסר עניין זה.