ת"א 1121/07

תקציר

התובע, פרקליט בפרקליטות המדינה, הדליף מידע על חקירת משטרה מתנהלת לכתב עיתון הארץ בחשד לשוחד שבו היה מעורב ראש הממשלה המכהן. התובעת תבעה את הכתבת, העורך, מו"ל העיתון, דירקטור ובעל מניות, בטענה כי הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפיה בכך שחשפה את זהותה במעשיהם ובהתנהלותם, דבר שגרם לה נזק כספי רב. הנתבעים טענו כי מעשיה הבלתי חוקיים של התובעת עצמה צריכים לשלול ממנה את זכות התביעה, וכי הם לא הפרו כל חובת זהירות כלפי התובעת. בית המשפט הניח על קיומו של חוזה בין התובע לבין הכתב, כאשר התנאי הבסיסי הוא שהמקור ימסור מידע לעיתונאי, שיוכל לעשות בו שימוש מבלי לחשוף את זהות המקור. בית המשפט הכיר גם בקיומה של חובת זהירות מצד העיתונאי כלפי המקור, הכוללת הימנעות ממסירת פרטים כלשהם שיש בהם כדי לחשוף את זהות המקור ונקיטת אמצעי זהירות סבירים למניעת פגיעה. בית המשפט מצא כי מעשיהם של הנתבעים לא עלו כדי רשלנות. התובעת לא הצליחה להוכיח כי דרשה במפורש מהנתבעים להשתמש בטלפון "מאובטח" או לאחסן את המסמכים בכספת. בית המשפט קבע כי התנהלות הנאשמים הייתה סבירה, בהתחשב בנסיבות, והם לא יכלו לצפות את התוצאה. פרסום הכתבות, לרבות הפרסומים החזותיים, לא נמצא כגורם לחשיפתה של התובעת, שהתרחשה רק לאחר הודאתה במהלך החקירה. הנאשמים גם לא היו צפויים לצפות את פעולות החקירה הפולשניות שנקטו הרשויות. בנוסף, ציין בית המשפט כי גרסת התובע לאירועים אינה עקבית ואינה עומדת בנטל ההוכחה. היעדר נהלים כתובים בעיתון לטיפול במידע רגיש לא נחשב לרשלנות, שכן העיתונאים היו מחויבים להנחיות אתיות ומפוקחים על ידי העורכים. בסופו של דבר, התביעה נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו, שכן בית המשפט הכיר בניסיונו של התובע להעלות סוגיה לגיטימית ועקרונית.