ת"א 6152/04

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לחלקת קרקע בבעלות הנתבעת, הידועה היסטורית כחלקה 3 בגוש 30107, אשר הופקעה על ידי התובעת, הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, לצרכי ציבור. ההפקעה בוצעה לאחר שהקרקע עברה הליך איחוד וחלוקה, שבעקבותיו בוטלו זכויותיו של הנתבע בחלקה 3 והוקצו זכויות חדשות לחלקה חלופית, חלקה 101. עם זאת, הנתבע תבע פיצוי נוסף בגין ההפקעה, מה שהוביל לתביעה זו. בית המשפט קבע כי הנתבע זכאי לפיצויים, שכן הבחירה של הרשות בין הפקעה לבין תכנית איחוד-חלוקה חייבת לכבד את זכויותיו החוקיות של הפרט ולמנוע עוול. כמו כן, בית המשפט קבע כי סכום הפיצוי אכן צריך לנכות את שווי הזכויות שהוענקו לנתבע במסגרת הליך האיחוד והחלוקה, ובכך למנוע מהנתבע להפיק רווח בלתי הוגן. יתר השאלות לגבי סכום הפיצוי הופנו לשמאי שהערכתו תהיה מכרעת. בית המשפט הדגיש כי הסכמי פשרה באזור אינם צריכים להשפיע על הערכת השמאי וכי פסק דין קודם (ה"פ 576/01) לא יחייב את בית המשפט או את השמאי, בהיותו אישור פשרה. ההחלטה התקבלה בהיעדר הצדדים, והתיק נקבע לדיון נוסף במארס 2007.