תא"מ 15738-12-12

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב שיק על סך 12,000 ₪ שנחתם על ידי הנתבע ונמסר לצד שלישי, מר דיין, אשר החליף אותו לתובע. הנתבע טוען כי השיק נגנב ממנו ללא הסכמתו וידיעתו ולכן אין לכבדו. עם זאת, השופט פוסק לטובת התובע. הרציונל של השופט מתבסס על מספר נקודות מרכזיות: חזקה על התובע שהוא "מחזיק ראוי" בשיק, כהגדרתו בסעיף 28 לפקודת השטרות, הקובע כי מחזיק ראוי הוא מי שרוכש את השיק בשלמותו, בתום לב ובערך. נטל ההוכחה מוטל על הנתבע להוכיח אחרת. הנתבע אינו מביא ראיות מספיקות לביסוס טענתו כי השיק נגנב, ומסתמך רק על עדותו שלו הסותרת את עצמה. התובע, מנגד, מעיד באופן מהימן כי נתן למר דיין טוטו כרטיסים תמורת ההמחאה. החוק אינו מחייב את התובע לחקור את הנסיבות בהן רכש מר דיין את השיק, מה גם שהוא לא נמסר לפירעון ספציפי. הביטוי "למוטב בלבד" הכתוב על גבי השיק אינו פוגע בזכותו של התובע לסכום, מה גם ששמו של המוטב נותר פתוח, דבר המעיד על הצורך בהשלמה. לבסוף, גם אם בית המשפט היה מקבל את גרסת הנתבע לאירועים, עדיין התובע היה זכאי לכסף כצד תמים שרכש את השיק בתום לב. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 12,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 8.10.2012, וכן שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 3,500 ₪.