עת"מ 28650-01-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למאות עתירות ובקשות מקלט שהוגשו לאחרונה בישראל, רבות מהן דומות מאוד ואף זהות. הבקשות מבקשות לבטל את החלטות המשיב שלא להכיר בעותרים כפליטים. העותרים טוענים כי נשקפת להם סכנת חיים בארצות מוצאם מסיבות שונות, לרבות סכסוכים פליליים, ומבקשים מעמד פליט או זמן נוסף להסדיר את יציאתם מישראל. המדינה, לעומת זאת, טוענת כי עתירות אלה הן ניסיונות סרק להאריך שהות בישראל מטעמים כלכליים ודינן להידחות. השופט, ד"ר קובי ורדי, קובע כי על בית המשפט לבחון היטב כל מקרה ומקרה כדי להבחין בין עתירות ראויות לשבח לבין עתירות שאינן ראויות לשבח. צווי ביניים יינתנו רק במקרים שבהם קיימות ראיות לכאורה לסכנה לחיי העותר, גם אם אינן עונות להגדרת "פליט" לפי האמנה. עתירות ריקות מתוכן, כגון עתירות של אנשים שמיצו את שהותם החוקית בישראל או מסתננים, ואין בהן ראיות לסכנת חיים, יידחו על הסף. בין לבין יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו בבואו להחליט אם ליתן צו ביניים. באופן ספציפי, השופט מורה כי: - נראה כי עתירות חסרות שחר, שמטרתן להרוויח זמן וחסרות ראיות לסכנת חיים, יידחו לאלתר, כלומר ניתן יהיה לגרש את העותר לפני שמיעת העתירה. זאת, לרבות מקרים בהם העותר כבר שהה בישראל זמן רב. - עתירות המצביעות לכאורה על סכנה לחיי העותר יקבלו צו ביניים וייקבעו לדיון. - מקרים אחרים יידונו לגופו של עניין, עם נטייה למתן צווי ביניים בשל מאזן הנוחות. עוד מציינת השופטת כי על עורכי הדין לבחור בקפידה תיקים בעלי ערך אמיתי ומזהירה כי מי שלא מסתכן בחיוב הוצאותיו האישיות. הוא מסיים וקובע כי ההחלטות לגבי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה יבואו בעקבותיו.