תפ"ח 60136-12-14

תקציר

הנאשם, שהיה נשוי לאם לשתי קטינות, א' ומ' בנות 9 ו-10 בהתאמה, הורשע בביצוע מעשים מגונים בהן. במהלך מספר חודשים ניצל האב את משרת האמון שלו וביצע בבנותיו עבירות מין רבות, בהן נגיעה באיבר מינו, בטנן וישבן, וכן ליקוק איבר מינו של א' ואילוץ מ' לגעת בו. בית המשפט הכיר בהשלכות הקשות וארוכות הטווח של פגיעות כאלה בתוך המשפחה, והדגיש את הבגידה באמון ואת הנזק הנפשי שנגרם לקורבנות. השופטים ציינו את החובה להגן על קטינים מפני עברייני מין, במיוחד בתוך בתיהם ועל ידי בני ביתם. בהתחשב בסטנדרט הענישה במקרים כאלה, התייחס בית המשפט לפסקי דין דומים, והכיר בכך שלכל מקרה יש את הנסיבות הייחודיות לו. הם קבעו כי מעשיו של הנאשם מתחלקים לשני אירועים נפרדים, בהתאם לקורבנות, וקבעו את טווחי הענישה בהתאם: מאסר בין 3.5 ל-7 שנים בגין העבירות נגד א', ובין 2.5 ל-5 שנים בגין עבירות נגד מ'. בקביעת העונש התחשב בית המשפט בחומרת המעשים, בגילם הצעיר של הקורבנות ובפגיעה המשמעותית בהם ובתא המשפחתי. הם שקלו גם את עברו הפלילי של הנאשם, הודאתו וקבלת אחריותו, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ונכונותו לעבור שיקום. כתוצאה מכך נגזרו על הנאשם 5.5 שנות מאסר בפועל, בתוספת מאסר על תנאי ופיצוי כספי בסך 180,000 ₪, שישולמו לקטינים. כמו כן, ביקש בית המשפט משב"ס לשקול לשלב את הנאשם בתוכנית לשיקום עברייני מין במהלך מאסרו. השופטים סיימו בכך שהודיעו לנאשם על זכותו לערער בתוך 45 יום והתירו את פרסום פסק הדין מבלי לחשוף את שמו.