ב"ל 10708-03-22

תקציר

התובעת, שהייתה אשתו של המנוח בעת פטירתו, ביקשה לקבל מהנתבע קצבת שארים. עם זאת, בני הזוג חיו בנפרד משנת 2008, והשאלה המרכזית במקרה זה הייתה האם התובע והמנוח יכולים להיחשב "נפרדים" במשמעות המשפטית של המונח למרות שחיו בנפרד שנים רבות. בית המשפט קבע כי אין מחלוקת על כך שהם חיו בנפרד למעלה מעשור. מהראיות עולה כי הן התובע והן המנוח מסרו הצהרות לרשויות המעידות על פרידתם. יתר על כן, היו להם מגורים נפרדים, והם לא ניהלו משק בית משותף; היו להם חשבונות בנק נפרדים, והתובע לא הביא כל ראיה אובייקטיבית לניהול משותף. בנוסף, בלטה הימנעותה של התובעת מלזמן ילדים, קרובי משפחה או חברים משותפים שיתמכו בגרסתה לאירועים. גם היעדר תמונות משותפות של בני הזוג משנת 2008 ואילך נחשב חשוד. בית המשפט הגיע למסקנה כי תכלית קצבת התלויים לא התקיימה במקרה זה, שכן הצדדים חיו בנפרד, ניהלו את כספם באופן עצמאי, והכנסות התובע לא הושפעו ממותו של המנוח. לפיכך, התביעה לקצבת שאירים נדחתה. כל צד היה אחראי להוצאותיו, וניתן היה לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.