ת"א 55274-12-18

תקציר

פסק הדין מקבל את טענות התובעים בחלקן, ומורה לנתבע הראשון לשלם 591,857.48 ש"ח לתובעים השני והשלישי במשותף בתוך 30 יום. סכום זה נובע מחוזה שהופר לפיתוח ותפעול דוכני מזון. החוזה היה בין התובעים השני והשלישי לבין הנתבע השלישי, שלא עמד בתנאי של קבלת זיכיון מחברה בינלאומית. מאחר שהנאשמת השלישית היא חברה בבעלות בבעלות הנתבעת הראשונה, השופט מרים את מסך ההתאגדות ומורה לנתבע הראשון להחזיר את הסכום באופן אישי. השופט גם מורה לנתבע הראשון לשלם לתובע הראשון 188,066.27 ש"ח, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום. סכום זה נובע משני חוזים, אחד לשירותי שיווק ואחד להקמת דוכן מזון באשדוד. כמו כן חויב הנתבע הראשון לשלם לתובעים במשותף 20,000 ש"ח הוצאות משפט ו-45,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין. הסכם שירותי השיווק הופר על ידי הנתבעת השלישית, אשר ביצעה רק ארבעה מתוך שנים עשר התשלומים שהוסכמו. השופט פוסק לתובע הראשון פיצויי רווח צפויים, בסך 43,878 שקל. החוזה השני נוגע להקמת הדוכן באשדוד. הנתבע השלישי לא החזיר את כספי ההשקעה לתובע הראשון, למרות שהכיר בזכותו של האחרון להחזירם בחוזה. השופט פוסק לתובע הראשון 115,000 ש"ח, בהתבסס על התנהלות הנתבעים בזמן אמת והודאתם בסכום החייב. השופטת לא קיבלה חלק מטענות התובעים, לרבות אלה הנוגעות לסכומים נוספים שהושקעו בהקמת דוכן בירושלים ובפיצוי הוצאות כיס. גם טענות התובעים כנגד הנתבעים הרביעי והחמישי נדחו, שכן נתבעים אלה לא היו צד להסכמים הרלוונטיים.