ע"א 39743-10-14

תקציר

התובעת, חברה המספקת שירותי ניהול, תבעה את הנתבע, בעלים חלקי של הבניין אותו ניהל התובע, דמי ניהול בעילה של העשרה. בית משפט קמא דחה את התביעה, והביא את התובע לערער על ההחלטה. גם הערעור נדחה מאחר ולתובע לא הייתה זכות לתבוע את הנתבע לעשיית עושר שכן לא היו יחסים חוזיים בין הצדדים. התובעת, שלא הייתה בעלת הבניין, הוזמנה רק על ידי הבעלים למתן שירותי ניהול ולכן לא הייתה לה כל טענה לשכר הטרחה. כמו כן, לא ניתן היה לחייב את הנתבעת לשלם עבור שירותים שלא התקשרה בהם, מה גם שניהול הבניין על ידי התובעת היה בלתי סדיר ואינו מעוגן בחוק. גם פסק דינו הקודם של השופט אניסמן קבע כי לתובע אין זכויות חוזיות בניהול הבניין, והניסיון הנוכחי לתבוע בעילות שונות הוא ניסיון לעקוף פסיקה זו. זאת ועוד, הנתבעת, שהשכירה את נכסיה לשוכרים וגבתה דמי ניהול, לא הייתה צריכה לחייב את התובעת בתשלום הוצאותיה, מה גם שהתובעת נהנתה מדמי ניהול מהבניין שהיה בבעלותה החלקית. הנתבע יכול היה גם לנקוט צעדים למינוי גוף שלטוני חוקי, אך לא נקט כל פעולה כזו. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.