בר"ע 30534-10-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו מניעה זמני לביטול פיטורי עובד מהמועצה. העובד המדובר עובד במועצה, רשות מקומית, משנת 1996, כקצין ביטחון וסייר שטח. התיק נסוב סביב החלטת המועצה לפטר את המבקש ממספר סיבות, ובראשן דו"ח פיקוד העורף שהצביע על ליקויים במערך החירום של המועצה, עליו היה המבקש אחראי. המבקש התנגד גם להתקנת מכשיר GPS ברכבו, מה שהוביל להליכים מקבילים בבית המשפט. לאחר ניסיון גישור כושל, החליטה המועצה לבטל את תפקידו של המועמד כסייר שדה ולהותירו רק כקצין ביטחון. בסופו של דבר הודיעה המועצה למבקש על כוונתה לסיים את העסקתו וכונסה ועדת פיטורים. לאחר שימוע החליטה הוועדה לדחות את המבקש. בית הדין המחוזי דחה את בקשת המבקש לצו מניעה זמני להשבת העותק, תוך שהוא מצטט ראיות מספיקות שהציגה המועצה כדי להצדיק את הפיטורין. המבקש ערער על החלטה זו, אך ערכאת הערעור אישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בקובעו כי היא מתערבת רק לעתים רחוקות בשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי בעניין סעד זמני. בית הדין לערעורים הסכים עם ממצאי בית הדין האזורי והגיע למסקנה כי למועצה הייתה עילת פיטורים מוצדקת וכי לא נפלו פגמים פרוצדורליים. עוד ציין בית הדין כי כל אי חוקיות בפיטורים ניתנת לתיקון כלכלי. בקשתו של המבקש למתן רשות ערעור נדחתה, והוצאות ההליך היו אמורות להישקל בבית המשפט המחוזי.