רע"א 426/09

תקציר

בפסק הדין התייחס בית המשפט לבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור ובסופו של דבר החליט לדחות את הערעור. פסק הדין שם דגש על שמירה על שלמות פסק הדין המקורי ללא שינויים, דבר המשקף את מהות ההחלטה. ניתוחו של השופט שפירא את ההחלטה, הכפוף לתקנה 198, נקבע כמדויק, ולא נמצאה טעות משפטית או אחרת. בית המשפט ציין כי כאשר פסקי הדין אינם ברורים, ניתן להחיל את סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, אך הבהיר כי פסק הדין של השופט הראשון יכול להבהיר את ההחלטה בצורה יעילה. במקרה דנן, צו המניעה היה אמור לפקוע לאחר שלושים יום, ולמרות שהמערערים לא פינו את החלקה ולא נקטו בהליכים משפטיים, ההחלטה המיועדת נותרה ברורה. לפיכך, פסק הדין, שנחתם ב-30 באוקטובר 2008, שיקף נאמנה את התוצאה האופרטיבית של ההחלטה. הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי אושר, והמערערים חויבו לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. השופטים גרוניס וחיות הצטרפו לפסק דינו של השופט דנציגר שניתן ב-20 ביולי 2009.