ת"א 2287/00

תקציר

מדובר בתביעת פיצויים שהגישו שני אזרחים אמריקאים שנחטפו על ידי מחבלים על ספינת תענוגות איטלקית, נגד אש"ף. התובעים, שנחטפו והוחזקו באיומי אקדח במשך יומיים-שלושה, טענו כי אש"ף אחראי לחטיפה ותבעו פיצויים בסך 10 מיליון שקל בגין כאב וסבל, וכן פיצויים עונשיים. הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי יש לדחות את התביעה בשל פגמים פרוצדורליים וחוסר ראיות. באשר לחבות, בית המשפט מצא כי אש"ף היה אחראי ישירות לחטיפה. הראיות הראו כי המבצעים היו חברים בחזית לשחרור פלסטין, שהייתה חלק בלתי נפרד מאש"ף ופעלה מטעמו. המבנה הארגוני של אש"ף, כמו גם היחסים האישיים בין מנהיגו יאסר ערפאת לבין מנהיג החזית לשחרור פלסטין, הצביעו על כך שהחזית היא ביטאון של אש"ף. לכן יוחסו פעולות החזית לאש"ף. באשר לנזק, בית המשפט הכיר בכך שהתובעים חוו מצוקה נפשית קשה במהלך חטיפתם. עם זאת, התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לנכות נפשית לצמיתות שנגרמה כתוצאה מהאירוע. כך, פסק בית המשפט לכל תובע פיצוי בסך 400,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, בהתחשב בחומרת החטיפה וביסוד הזדון. בית המשפט התייחס גם לבקשת התובעים לפיצויים עונשיים והכיר עקרונית בזכאותם לפיצויים אלה, נוכח חומרתו וזדונו של מעשה הטרור. עם זאת, בית המשפט קבע כי הפיצוי הראוי במקרה זה הוא פיצוי מוגדל ולא פיצויים עונשיים, בשל הנזק הפיזי הקל יחסית שנגרם לתובעים. בהתאם לכך, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לכל תובע 400,000 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% והוצאות משפט, בתוך 30 יום.