ת"צ 4050-12-09

תקציר

המקרה שלפנינו הוא בקשה לדחיית תביעה ייצוגית הנוגעת להצגת תיאטרון שבמהלכה שחקנית הדליקה ועישנה סיגריה במשך כשש דקות. התובעת, שנכחה בהצגה, טענה כי מעשה העישון מנוגד לחוק למניעת עישון, גורם לה אי נוחות וביקשה לייצג מעמד של אנשים שנכחו בהצגה. לאחר עיון בטענות ובראיות שהוצגו על ידי הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי קמה לתובעת עילת תביעה אישית בגין הפרת חובה חקוקה לפי חוק איסור עישון, שכן התיאטרון נחשב למקום ציבורי בו העישון אסור על פי חוק. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעת לא הוכיחה עילת תביעה אישית בגין רשלנות או סיוע למעשה תקיפה, שכן כוונתה של השחקנית לא הייתה לגרום נזק אלא לגלם דמות. באשר לתביעה הייצוגית, קבע בית המשפט כי אמנם התובעת ביססה הפרת חובה חקוקה, אך לא הצליחה להראות כי קיימת אפשרות סבירה להכריע בתובענה לטובת הקבוצה. לפיכך, הבקשה לדחיית התביעה הייצוגית נדחתה. עוד החליט בית המשפט, נוכח חשיבותו הציבורית של הנושא וויתור התובע על שכרו של התובע, כי לא יינתן צו להוצאות. לתובעת ניתנו 21 יום להודיע לבית המשפט אם ברצונה להמשיך בתביעה כתביעה פרטנית.