ע"א 69223-10-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של ע"א 69223-10-18 לכיש ואח' נ' גינדי השקעות פרויקטים 2006 בע"מ ואח'** **הקדמה** פסק דין זה עוסק בערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בהרצליה, אשר חויבו בו המשיבות (הקבלניות) לפצות את המערערים (הרוכשים) בגין ליקויי בנייה בדירה, וכן ניתן כנגדן צו עשה המחייבן להתאים את חיבור המזגן לממ"ד בהתאם לתקן. הערעור מתמקד בטענות המערערים בדבר מיעוט הפיצוי שנפסק להם, ובפרט על העדפת בית משפט קמא את חוות דעת המומחה שמונה מטעמו על פני חוות דעת מומחים מטעם הצדדים. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **מעמדו של מומחה בית המשפט:** * **דרך המלך:** בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי "משממנה בית משפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן" (סעיף 5). עיקרון זה מהווה את "דרך המלך" בפסיקה, ומדגיש את חשיבות תפקידו של מומחה בית המשפט כמסייע מרכזי בהכרעה שיפוטית בסוגיות מורכבות הדורשות ידע מקצועי. * **היקף התערבות ערכאת הערעור:** הובהר כי התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית באימוץ מסקנותיו של המומחה "מצטמצמת למצבים שבהם מסקנות אלו אינן עומדות במבחן ההיגיון והשכל הישר, או אינן מתיישבות עם הנחות יסוד במציאות החיים" (סעיף 5). קביעה זו מחזקת את מעמדו של המומחה ואת העדפת בית המשפט הדיוני את חוות דעתו, ומצמצמת את הסיכוי להתערבות ערכאת ערעור, אלא אם כן מדובר בפגם מהותי וברור. * **אימוץ חוות דעת מומחה בית המשפט:** בפועל, בית המשפט דחה את טענות המערערים בדבר שגיאות בחוות דעת המומחה אורמן, וקבע כי קיומן של מספר שיטות תיקון אינו מעיד בהכרח על העדפת שיטה אחת על פני רעותה. כמו כן, בית המשפט אימץ את קביעתו של המומחה אורמן כי אין צורך בהחלפת ריצוף לצורך איתור ותיקון נזילה, בקובעו כי עמדה זו "עומדת במבחן השכל הישר וההיגיון הבריא" (סעיף 5). 2. **הוכחת נזק - ליקויי בנייה וירידת ערך:** * **ליקויי בנייה:** בית המשפט המחוזי קיבל את שיטת בית משפט קמא לאמץ את חוות דעת מומחה בית המשפט בנוגע לליקויי הבנייה, ופסק פיצויים בהתאם. * **ירידת ערך פסיכולוגית:** בית המשפט המחוזי אימץ את קביעתו של בית משפט קמא לדחות את דרישת המערערים לפיצוי בגין ירידת ערך פסיכולוגית. בית המשפט הדגיש כי מעבר לחוות דעת השמאי סידאוי, "לא הובאה ע"י המערערים ראיה נוספת שתבסס את קיומה של ירידת הערך הפסיכולוגית הנטענת" (סעיף 6). בנוסף, המומחה אורמן קבע כי הרטיבות שנמצאה הייתה כשל מקומי שתוקן במלואו ולא חזר על עצמו, ולכן "לא מצאנו אפוא כל שגגה בהעדפת עמדת המומחה אורמן באשר לאי קיומה של ירידת ערך על פני עמדתו של השמאי סידאוי" (סעיף 6). קביעה זו ממחישה את הצורך להציג ראיות מוצקות ומבוססות, מעבר לחוות דעת יחידה, לצורך הוכחת נזק מסוג זה. 3. **פיצוי בגין נזקים עקיפים:** * **עוגמת נפש:** בית המשפט המחוזי אישר את הפיצוי שנפסק בגין עוגמת נפש, תוך ציון כי "אף שהינו על הצד הנמוך, משאיננו חורג ממתחם הסבירות" (סעיף 6). * **הוצאות הליך:** בית המשפט המחוזי התערב בפסיקת הוצאות המשפט של בית משפט קמא, וקבע כי נפלו בו קיפוחים. ההתערבות התבססה על קבלת חלק מחוות הדעת של המערערים, אך גם על החזרת עלות חוות דעת מומחה בית המשפט, ובחינת גובה אגרת המשפט (סעיף 7). **חידושים ונקודות ייחודיות בפסק הדין** 1. **הגדלת פיצוי באופן גלובלי:** * **הטכניקה:** בנקודה זו, פסק הדין מציג חידוש או יישום ספציפי של טכניקה משפטית. בית המשפט המחוזי, במקום לפרק את הפיצויים הנוספים לשבביהם, בחר "להגדיל את הפיצוי בשני סעיפים לעיל על דרך פסיקת תוספת של סכום גלובלי" (סעיף 8). * **היסוד לשימוש בטכניקה:** בית המשפט הצדיק שימוש זה בכך שסבר כי המערערים "קופחו בשיעור הפיצוי שנפסק לזכותם" בשני ראשי נזק ספציפיים (אובדן דמי שכירות והוצאות משפט), וכי קיימת הצדקה להגדיל את הפיצוי הכולל. ההפניה לסעיף רע"א 3363/17 "כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני" מרמזת על קיומה של פרקטיקה או הלכה קיימת המאפשרת שימוש בטכניקה זו במקרים המתאימים. * **סכום הפיצוי הגלובלי:** נקבע כי יתווסף סך של 25,000 ₪ "במונחי היום" (סעיף 9), מה שמצביע על שיקול דעת בית המשפט בהערכת הקיפוח והדרך הראויה לפיצוי. 2. **התייחסות מפורטת לפיצוי בגין אובדן דמי שכירות:** * **הבחנה בין תקופות תיקון:** בית המשפט הדגיש את הצורך להבחין בין תקופות התיקונים השונות, וקבע כי מגיעים למערערים פיצויים גם עבור התקופה הראשונה, אף שהשיפוצים חרגו מהליקויים הנתבעים, וזאת "בהינתן שאין מחלוקת שאכן היו ליקויים" (סעיף 7.א). עיקרון זה מבטא את הגישה כי גם בנסיבות של ליקויים חריגים, יש לתת פיצוי על השפעת התיקונים הבסיסיים על יכולת ההשכרה. * **בסיס דמי שכירות:** התערבות בית המשפט בבסיס החישוב של דמי השכירות, תוך התייחסות לעובדה שמדובר בדירת יוקרה והסכמי השכירות הקודמים, מעידה על בדיקה מעמיקה של העובדות והגעה למסקנה כי בסיס החישוב של בית משפט קמא היה נמוך מדי. 3. **בחינת הוצאות ההליך על דרך גלובלית:** * **חריגה מהכלל:** למרות הכלל כי הליך ערעור אינו נועד לפתיחה מחדש של הסכסוך, בית המשפט בחר להתערב באופן חלקי בפסיקת ההוצאות. * **התייחסות פרטנית להוצאות:** ניתוח ההוצאות כלל התייחסות לעלות חוות הדעת השונות (כולל אלו שלא התקבלו במלואן), אגרת המשפט, וכן עלות חוות דעת מומחה בית המשפט. * **הפסיקה הגלובלית:** כאמור, אף בנושא זה, בחרו השופטים להגדיל את הפיצוי בסכום גלובלי, מה שמדגיש את המגמה לפתור את הסוגיה בצורה תמציתית ולא תמיד לפרק כל מרכיב לגורמיו. **סיכום** פסק דין זה מהווה דוגמה ליישום העקרונות המקובלים בפסיקה הנוגעים למעמדו של מומחה בית המשפט, הוכחת נזקים, וחישוב פיצויים. בתוך כך, בית המשפט המחוזי הדגים נכונות להתערב באופן חלקי בפסק דינו של בית משפט קמא, במיוחד בנוגע לפיצויים עקיפים והוצאות הליך, תוך שימוש בטכניקה של הגדלת פיצויים באופן גלובלי, כפי שמופיע בסעיף 8. התערבות זו נועדה לתקן קיפוח שנמצא, מבלי לפתוח מחדש את כל הסוגיות המשפטיות. כמו כן, פסק הדין מדגיש את החשיבות של ביסוס טענות בדבר נזקים, כגון ירידת ערך, על ראיות מוצקות ומעבר לחוות דעת יחידה.