ע"א 2728/06

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך על דירת מגורים בתל אביב, בו היה מעורב משיב שהלווה כספים לבני זוג, איזבל ודוד בלס, והמורכבויות שנבעו מכך סביב פירעון החוב ורישום הדירה. המערערת, שמונתה כנאמנה לנכסי משפחת בלאס לאחר שהכריזו על פשיטת רגל, טענה כי יש לדחות את תביעת המשיב על הסף שכן היא מנוגדת להוראות סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל. סעיף זה קובע כי נושים אינם יכולים להגיש תביעות נגד אדם שהוכרז פושט רגל ללא אישור מראש של רשות פשיטת הרגל. עוד טענה המערערת כי המשיב לא פעל בתום לב וכי הטענה נעדרת שחר. עם זאת, הרשם הנכבד דחה טענות אלה, בקובעו כי עילת התביעה של המשיב, אשר ביקש פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיו בדירה, אינה נופלת בגדרו של סעיף 20(א). זאת ועוד, סוגיית תום הלב ולגופו של עניין לא נחשבו כטעמים תקפים לדחיית התביעה ללא בדיקה. בהסכמה עם החלטת הרשם הנכבד, קבע השופט כי דבריה של השופטת א' פרוקצ'יה ביחס לפרשנותו של סעיף 20 ברורים וחד משמעיים. הקפאת הליכי פשיטת רגל חלה רק על חובות ברי תביעה, שהם כספיים באופיים. ההליכים הנוגעים לעניינים אחרים, כגון התביעה ההצהרתית הנוכחית, אינם נתונים לשיהוי. משכך, לא נדרשה המשיבה לבקש אישור מראש לתביעתם. באשר לטענות הנוספות שהעלתה המערערת, קבעה השופטת כי מקומן אינו בבקשת הדחייה על הסף אלא בהליך העיקרי עצמו. השופט הדגיש כי דרך הפעולה הראויה היא להתייחס לנקודות אלה במהלך הדיון המהותי בתיק. משכך, דחתה השופטת את הערעור, ובכך חיזקה את ההחלטה לדחות את הבקשה לדחייה על הסף. עוד קבעה השופטת כי לא יהיה צו להוצאות. פסק דין זה, שניתן ביום 9.1.07, מבטיח כי תביעת המשיב תוכל לעבור לדיון מלא, בו ייבחנו לעומק העובדות והטענות.