רמ"ש 52617-10-15

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר בעניין הסדרי משמורת זמנית לשני ילדים קטינים להורים גרושים. המבקשים, ככל הנראה האם, ביקשו לצמצם את שעות הביקור שניתנו לאב, בטענה שהן ארוכות מהמסגרות הטיפוליות המומלצות ופוגעות בילדים. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות המבקשים. בית המשפט קבע כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר היא צעד זמני ועולה בקנה אחד עם המלצות מקצועיות. כל עוד לא עלה בידי המבקשים להוכיח השפעה מהותית על זכויותיהם או פגיעה ממשית שנגרמה כתוצאה מההחלטה, ערעור מיידי לא היה מוצדק. בית המשפט הדגיש כי רשות ערעור על החלטות זמניות בענייני משפחה צריכה להינתן במשורה ורק בנסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. החלטת הערכאה הנמוכה יותר, שהתבססה על טובת הילדים, לא נחשבה לטעות. כמו כן, כל שינוי לרעה בהתנהגות הילדים כתוצאה מהביקורים הממושכים צריך להיות מופנה לערכאה נמוכה יותר, אשר עשויה לשנות את החלטתה בהתאם. הבקשה נדחתה, והסדר המשמורת המקורי נותר על כנו. החלטה זו מחזקת את עקרון ההתערבות המינימלית בצווים זמניים, במיוחד בסכסוכי משפחה, ומדגישה את תפקידו של בית משפט קמא בהערכה ובשינוי של הסדרים אלה בהתבסס על הצרכים המתפתחים של הצדדים המעורבים.