ע"א 570/87

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על עסקת פיתוח נדל"ן שהשתבשה. בעלי מגרש בראשון לציון התקשרו ב"הסכם קומבינציה" עם חברה קבלנית, המתיר לה למכור דירות בבניין שיוקם על הקרקע ולרשום הערות אזהרה לטובת הרוכשים. ההסכם כלל הוראות מפורטות המסדירות את רישום הערות האזהרה הללו, לרבות סעיף הקובע כי הרוכשים היו מודעים לכך שזכויות הקבלן בקרקע תלויות בהסכם הקומבינציה. לאחר שהקבלן הפר את ההסכם, ביטלו אותו בעלי הקרקע ופנו לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלות ההסכם ומחיקת כל הערות ההתראה הרשומות תחתיו. בית המשפט המחוזי קבע כי ביטול החוזה היה כדין, אך לא הורה על מחיקת הערות ההתראה. בעלי הקרקע ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי יש למחוק את הערות האזהרה מאחר שהעילות לרישומן בטלות. עם זאת, בית המשפט העליון הבחין בין שטרות שנרשמו לטובת בעלי הדירות, שאין למחוק, לבין כאלה שנרשמו לטובת הקבלן, שיש למחוק עם ביטול הסכם הקומבינציה. בית המשפט ביסס את החלטתו על היעדר תניה מפורשת בהסכם בדבר מחיקת הערות אזהרה של בעלי דירות בעת הפרתם. בעלי הקרקע הסכימו לרישום שטרות אלה והיו אחראים להתוות את מגבלות התחייבותם בצורה ברורה, דבר שלא עשו. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי רישום הערות האזהרה שימש להגנה על זכויותיהם החוזיות של בעלי הדירות והיווה אמצעי ביטחון חיוני עבורם. לפיכך, הערעור נדחה בעניין הערות האזהרה של בעלי הדירות, אך התקבל בשל ההערות לטובת הקבלן. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, כאשר המערערים שילמו למשיבים סך של 5,000 ₪.