ע"א 52689-12-13

תקציר

ערעור זה מקורו בפסק דין של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, שדחה תביעת נזיקין נגד רופא שיניים שהמטופל שלו נפטר זמן קצר לאחר קבלת הטיפול. המנוחה, תמרה פולטוב, הייתה בעלת היסטוריה רפואית מורכבת והתעלפה בעבר במהלך טיפולי שיניים. למרות זאת, רופא השיניים עקר את אחת משיניה, ובעקבותיה היא מתה מאי ספיקת לב חריפה. המערערים, בעלה של פולטוב ושני ילדיה, טענו כי רופא השיניים לא ערך בדיקה רפואית ראויה למצבה הבריאותי הנוכחי ולא היה ברשותו הציוד הדרוש לטיפול בסיבוכים אפשריים. עוד נטען כי רשלנות רופא השיניים גרמה למותו של פולטוב ותבעו פיצויים. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את התביעה, בעיקר משום שהמערערים לא הציגו צו ירושה המוכיח את מעמדם כיורשים חוקיים. עם זאת, בית הדין לערעורים מצא כי עילת הדחייה אינה מספקת, שכן המשיב רק הכחיש טענה זו מחוסר ידיעה, והיו די ראיות כדי להצביע על כך שהמערערים אכן היו היורשים. לפיכך, הערעור היה מוצדק בנקודה זו. בנוסף, ערכאת הערעור בחנה את סוגיות האחריות והנזקים. בית המשפט מצא כי רופא השיניים אחראי למותה של פולטוב, בהתחשב באפיזודה הרפואית הקודמת שלה במרפאתו ובמודעותו לרקע הרפואי המורכב שלה. בית המשפט דחה את טענת רופא השיניים כי הוא "אולץ" לטפל בפולטוב והדגיש כי אי קבלת הסכמה מדעת והיעדר ציוד מתאים היו גורמים משמעותיים. באשר לנזקים, הסכים בית המשפט עם הערכת הערכאה הנמוכה יותר, ולא מצא עילה להתערב במסקנותיה. בית המשפט קבע כי הפיצוי שנפסק בגין כאב וסבל, וקיצור תוחלת החיים, היה הולם. בית המשפט שקל גם את אובדן קצבאות המוסד לביטוח לאומי עקב מותו של פולטוב ומצא כי המערערים לא הוכיחו די הצורך את טענותיהם בעניין זה. משכך, התקבל הערעור מבחינת ביסוס המערערים כתובעים ראויים, אך בית המשפט לא מצא טעויות מהותיות בחישובי הנזקים של הערכאה הנמוכה יותר. המשיב חויב לשלם למערערים 400,000 ₪, בצירוף הוצאות בית משפט קמא ו-23.6% מסכום הפיצוי בגין שכר טרחת עורך דין. בקשת המערערים לתוספת שכר טרחת עורכי דין בגין הערעור נדחתה, בשל מחדליהם במהלך ההליך בבית משפט קמא.