ת"א 7049-05-14

תקציר

התובע, חבר מושב בית נקופה, הפסיק כדין את חברותו באגודה השיתופית של המושב ("האגודה"), ולאחר מכן ביקש כי האגודה תקצה את חלקו במקרקעין של המושב וכי רשות מקרקעי ישראל תחתום עמו על חוזה חכירה בנוגע לזכויותיו באחוזה. עזבונו של התובע כולל את חלקה א', עליה נמצא ביתו, ואת חלקה ב', המורכבת מקרקע חקלאית. הצדדים חלקו על שטח עזבונו של התובע, האם יש לחשב את חלקה של התובעת על בסיס השטח הכולל של אדמת המושב או השטח שיושב בפועל, והאם יש לנכות שטחים מסוימים מחלקה ב' מעיזבון התובע. בית המשפט קבע כי אין לחייב את רשות מקרקעי ישראל לחתום עם התובע על חוזה חכירה בנוגע לחלקה א' בעיזבונו עד להשלמת הליך הפרצלציה. בית המשפט הוציא צו מניעה המחייב את האגודה להגיש תכנית מפורטת לגבי חלקה א' בתוך פרק זמן מוגדר. עוד קבע בית המשפט כי התובע זכאי לחכירה עתידית לגבי כל זכויותיו במקרקעין, כי חלקה א' מצויה בחלקה 66, וכי יש להתייחס אליו באופן שווה עם חברי האגודה האחרים ביחס לחלקה ב'. בית המשפט דחה את טענת האגודה כי יש לנכות שטחים מסוימים מעיזבון התובע, וקבע כי שטחים אלה אינם מיועדים לשימוש חקלאי וכי לא הוכח לתובע זכויות בחלקה נפרדת שהוחכרה לבנו לפני שנים. לבסוף, בית המשפט הורה לצדדים לפנות לבוררות על מנת לקבוע את טיבה ומיקומה של הקרקע שתהווה את חלקה ב' של התובע, ופסק לתובע מחצית מהוצאותיו המשפטיות מכל נתבע.