ע"פ 70286/05

תקציר

נגד 50 נאשמים הוגש כתב אישום בגין שאיבת מידע שלא כדין ממאגרי מידע ממוחשבים המנוהלים על ידי המדינה, אך בשל הסדרים פרוצדורליים קבע בית המשפט כי כתב האישום אינו חוקי וכל נאשם יכול לבקש משפט נפרד. בעקבות החלטה זו הוגשו מספר כתבי אישום נפרדים, ביניהם אחד נגד המשיב, שטען בתחילה כי כתב האישום נגדו הוא תוצאה של אכיפה בררנית ושרירותית. בית משפט השלום בתל אביב קיבל את טענתו והוביל את המדינה לערער. ערכאת הערעור פסקה לטובת המדינה וקבעה כי כתב האישום הראשוני לא היה סלקטיבי שכן למדינה היו די ראיות להעמיד לדין את הנאשמים, וכתבי האישום הנפרדים נבעו משיקולים מעשיים ולא היוו עוול. עוד ציין בית המשפט כי עניינו של המשיב היה פשוט יחסית והוטל עליו עונש מאסר על תנאי קודם, מה שהצדיק את החלטת המדינה להעמידו לדין בעוד תיקים אחרים נותרו פתוחים. זאת ועוד, המשיב הואשם בשיבוש הליכי משפט, עבירה שונה מיתר הנאשמים, המייחדת אותו. לפיכך התקבל הערעור, והתיק הוחזר לבית משפט קמא להמשך הליכים.