ת"א 35752-06-19

תקציר

התובעת, שהייתה בהריון, נפצעה בתאונת דרכים בה הודתה הנתבעת באחריותה. הנושא המרכזי היה היקף הנזק שנגרם לתובע. בית המשפט מינה מומחה שלא מצא נכות לצמיתות המיוחסת לתאונה. התובע ערער על כך וביקש למנות מומחה אחר, בקשה שבית המשפט דחה. התובעת לא הצליחה להוכיח כי אובדן הכנסתה נגרם כתוצאה ישירה מהתאונה. היא עזבה את עבודתה שנה וחצי לאחר האירוע, והיעדרותה מכוח העבודה יוחסה להריונה, להחלטתה להביא ילד נוסף לעולם וללימודים. בית המשפט לא מצא סיבה לפצות את התובע בגין אובדן הכנסה עתידי בהיעדר נכות לצמיתות. גם דרישת התובע לפיצוי הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, ועזרה מאחרים, נדחתה. זאת, משום שדרישותיו של התובע לא הוכחו, ובמרבית המקרים הן לא היו קשורות לתאונה. בית המשפט פסק לתובע 7,000 ₪ עבור כאב וסבל ו-500 ₪ עבור הוצאות עבר, לצד שכר טרחת עורך דין. הנתבע חויב בתשלום אגרות בית המשפט.