ע"א 640/85

תקציר

בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ודחה את ערעורם של המערערים שהואשמו בלשון הרע בכתבה שפורסמה בעיתון. בכתבה נטען כי המשיבים הטעו את בעלי המוסכים בעסקת מקרקעין בכך שמכרו קרקע חקלאית בהבטחות שווא לפיתוחה למתחם מוסכים. בית המשפט קבע כי שלושה סעיפים בכתבה מהווים לשון הרע ונעדרי כל הגנה משפטית. טענת המערערים בדבר "אמת דיברתי" לא התקבלה, שכן הם לא הביאו ראיות ממשיות לתמיכה בטענות. כמו כן, הגנת תום הלב נדחתה מאחר שלא עמדו באמות המידה של התנהגות סבירה באימות המידע שפורסם. נקבע כי המערערים פעלו בחוסר תום לב בכך שלא ערכו בדיקות או ראיונות יסודיים לאימות הטענות טרם פרסומם. משכך, חויבו לשלם למשיבים פיצוי משמעותי בסך 23 מיליון ש"ח, המשקף את הפגיעה בשמם הטוב ובאמינותם. טענות נוספות, כגון חובתם המוסרית של המערערים ליידע את הציבור, נדחו אף הן. פסק הדין הדגיש את החשיבות של בחינת ראיות מדוקדקת ופרקטיקה עיתונאית סבירה, ובסופו של דבר תמך בהערכה המקיפה של העובדות והעדויות של הערכאה הנמוכה יותר. ערעורם של המערערים על סכומי הפיצויים שנפסקו נדחה אף הוא, כאשר פסק הדין הדגיש את חומרת טענות השווא ואת עמדתם הבלתי מתפשרת של המערערים לאורך כל התיק. ההחלטה מחזקת את אמות המידה הנדרשות בתביעות לשון הרע, ובפרט את הצורך בדיווח מדויק ומאומת בעת הגשת תביעות מזיקות נגד יחידים או גופים.