עת"מ 275/07

תקציר

הערעור מערער על סיווגה של עיריית תל אביב את נכסי המערערת כ"מבנים שאינם למגורים" לצורכי ארנונה. המערערת טוענת כי יש לסווג את נכסיה כ"בתי מלאכה ותעשייה" או כ"בתי תוכנה", דבר המביא לשיעורי מס נמוכים יותר. ועדת הערר הגדירה את המחלוקת ובחנה את מבחני הפסיקה ל"פעילות ייצור", שהיא חלק מההגדרה של בתי מלאכה או תעשייה. הוועדה התייחסה למבחנים הנוגעים לפטור ממס מעסיקים וקבעה כי פעילותה של המערערת הייתה בעיקרה פעילות פרסום, שהיא פעילות שירות ולא פעילות ייצור. טענתה החלופית של המערערת כי יש לסווג את הנכס כבית תוכנה נדחתה, שכן המערערת לא הוכיחה כי עסקה בייצור תוכנה. הוועדה דחתה גם את הטענה כי הסכם הפשרה לגבי הנכס הקודם הופר, בשל חוסר סמכות וגופו של עניין. טענות המערערת בפני בית המשפט טוענות כי הוועדה לא שקלה את מלוא הפעילות בנכס והתעלמה מדו"ח ביקורת. בינתיים, המשיבה תומכת בהחלטת הוועדה. בית המשפט דן במבחנים ל"פעילות ייצורית" ומסכים עם מסקנת הוועדה כי עיקר פעילותה של המערערת הוא שירותי פרסום. גם תביעת הסכם הפשרה נדחית, שכן הוועדה נעדרה סמכות, וההסכם הקודם לא חל על הנכס החדש. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת נדרשת לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין.