עפ"ת 42040-11-10

תקציר

הערעור מתייחס לפסק דין שניתן שלא בפניו נגד המערער בגין נהיגה בזמן פסילה ועבירות תנועה נוספות. המערער טען, כי יש לבטל את פסק הדין משום שבית המשפט לא נתן פסק דין של הרשעה בטרם גזר את דינו, וכי הוא לא זומן כדין לדיון בו נגזר דינו. בית המשפט מצא כי אמנם נפלה השמטה מקרית של הכרעת הדין, אך אין בכך כדי לפסול את גזר הדין, והמערער אכן זומן כדין. גם טענתו הנוספת של המערער כי נגרם לו עיוות דין משום שנשפט שלא בפניו בגין עבירה חמורה נדחתה, נוכח עברו העקבי של הימנעות מהתייצבות בבית המשפט, ומעמדו כחוזר בתשובה. לבסוף, מצא בית המשפט כי העונש שהוטל היה מידתי לנסיבותיו האישיות ולעברו הפלילי של המערער. לפיכך, העתירה לביטול פסק הדין שניתן שלא בנוכחות המערערת נדחתה על כל חלקיה, וגזר הדין המקורי נותר על כנו.