ע"א 1211/14

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט בחן ביסודיות את אופי העסקאות שנערכו בין גוטשל לבין חברת האחזקות שלו והגיע בסופו של דבר למסקנה כי יש לדחות את הערעור. השאלה המרכזית הייתה האם מדובר בתכנון מס לגיטימי או בהימנעות פסולה, שמטרתה לנצל פרצה חקיקתית להטבות מס מופרזות. בית המשפט הדגיש הבחנה מכרעת בדיני המס בין תכנון מס לגיטימי ללא לגיטימי, והדגיש כי בעוד תכנון מס הוא זכות יסוד של הנישום, הוא הופך ללא לגיטימי כאשר הוא נוגד את הכוונה הכלכלית של חקיקת המס. במקרה זה, העסקאות נחשבו מלאכותיות לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה, שכן מדובר בהעברת מניות במחירים מנופחים לחברת אחזקות שבשליטתו תוך ניצול כללי הפטור. פסק הדין התבסס על מבחן מקיף בן שני שלבים: ראשית, הערכת כדאיות תכנון המס ושנית, קביעת מלאכותיות העסקאות. העסקאות נמצאו חסרות תכלית מסחרית אמיתית והיו רק אינסטרומנטליות להשגת הפחתות מס. בית המשפט הדגיש כי כוונת המחוקק מאחורי הפטורים ממס הייתה לעודד צמיחת חברות, ולא לספק מקלט מס באמצעות מניפולציות מאולצות. לאחר ששקל טענות ונסיבות שונות, אישר בית המשפט את החלטת רשות המסים להתעלם מהעסקאות, ובכך להטיל מס על בסיס המהות הכלכלית האמיתית ולא על בסיס התכנון הטקטי הפסול. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לכסות את הוצאותיו של המשיב, ובכך אישרו מחדש את העמדה השיפוטית נגד התחמקות ממס פוגענית.