ת"א 16862-05-19

תקציר

התובע תבע את הנתבע על כך שלא קיים הסכם אופציה בהגינות ובתום לב. ההסכם העניק לתובע זכות בלעדית לרכוש נכס בתוך תקופה קצובה של 14 יום. התובע טען כי מצבו של הנכס השתנה באופן דרסטי בין חתימת ההסכם לבין המועד שנקבע להשלמת הרכישה, וכי הנתבעת מנעה ממנו לבצע בדיקת נאותות בכך שסירבה למסור מסמכים ושיבשה פגישות עם משקיעים. הנתבעת טענה כי השינויים בנכס אינם בשליטתה, וכי הם לא הפרו את ההסכם. בית המשפט מצא כי השינויים במצבו של הנכס אינם מהווים עילה סבירה לתובע להימנע ממימוש האופציה, וכי מצבו של הנכס אינו מונע את השלמת הרכישה. עוד קבע בית המשפט כי התנהלות הנתבעת, אף שלא שיתפה פעולה באופן מלא, לא עלתה כדי הפרת ההסכם, שכן הם לא שללו מהתובע את זכות הליבה שלו לרכוש את הנכס. עם זאת, בית המשפט קבע כי הנתבעת הפרה את חובתה לנהוג בתום לב בכך שנקטה בהתנהלות חלקית ולא אפשרה לתובע לבצע בדיקת נאותות מלאה. למרות זאת, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את תביעת התובעת לביצוע ספציפי של ההסכם, שכן חוסר תום הלב של הנתבעת לא הגיע לרף הגבוה הנדרש לסעד כזה. תחת זאת, הורה בית המשפט לנתבעת לפצות את התובע באמצעות החזר חלקי של התמורה ששולמה בגין האופציה, בסך 220,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום מלוא הסכום. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.