ענ"א 37779-09-23

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור של סבים וסבתות על החלטה לנתק את הקשר בינם לבין נכדם הקטין, שהושם באומנה. בית המשפט מפרט את התיאוריה הפסיכולוגית העומדת מאחורי זיקתו של ילד למטפלים, ואת המורכבות הניצבת בפני משפחות אומנה בביסוס זה, במיוחד כאשר הילד הועבר בין משפחות. במקרה זה, בית המשפט מסכים עם החלטת בית משפט קמא, וקובע כי יחסיהן המתוחים של הסבתא והאם עם משפחת האומנה, והתנהגותן במהלך הביקורים, תורמים לניגוד הנאמנויות של הקטינה ומרתיע את זיקתה הרגשית למטפליה האומנים. ההחלטה מתבססת גם על דיווחי עובדים סוציאליים ומטפלים, שבית המשפט מוצא אותם אמינים. למרות שבית המשפט מגלה אמפתיה למצבה של המשפחה הביולוגית, הוא מצדד בסופו של דבר בבית המשפט קמא ומציין את אחריותו להגן על האינטרסים של הקטין. פסק הדין מדגיש את סמכותו של בית המשפט לנוער לקבל החלטות מוגבלות בזמן ואת מחויבותו לטובת הקטין, שבמקרה זה משרתת הגבלת ביקורי סבים. עם זאת, בית המשפט מורה לוועדה מקצועית מחוזית לבחון את הנושא לעומק ולתת המלצה בתוך 30 יום. בית המשפט גם מתווה תנאים לביקורים עתידיים אפשריים, כולל נוכחות מתורגמן רוסי ופגישות קצרות וממוקדות יותר. מסקנת פסק הדין היא כי ההחלטה הנוכחית אינה מנתקת לצמיתות את הקשר בין הסבים והסבתות, אך כל חידוש מחייב להתחשב בהתנהגות הסבים והסבתות ובהשפעתה על יחסיה של הקטינה עם משפחת האומנה.