ת"א 668/03

תקציר

התובע, אריה פרינז, ביקש להיות חבר בנתבע, אמירים, מושב טבעוני וצמחוני, ולרכוש עיזבון מצד שלישי. בעוד בקשתו לחברות תלויה ועומדת, רכש פרינץ אחוזה נטושה. ועד המושב ידע שפינץ מנהל משא ומתן עם בעל האחוזה, אך לא ידע שהוא כבר רכש אותה. הוועדה רצתה את האחוזה לצרכיה שלה וסירבה לבקשתו של פרינץ מבלי לנמק. בית המשפט מצא כי הן פרינץ והן אמירים פעלו בחוסר תום לב. פרינץ הסתיר את הרכישה ומסר מידע מטעה למושב. אמירים, שידעו שפינץ מנהל משא ומתן לרכישה, לא הודיעו לו על תוכניותיהם לגבי האחוזה וסירבה לבקשתו ללא הצדקה. השופט קבע כי העיזבון הוא רכושו של פרינץ ואמירים הפרה את חובתה לקבלו כחבר. עם זאת, פרינץ זכאית רק לפיצויים, לא לאכיפת חברות. אשמתו בעניין משמעה שהוא נושא ב-50% מהאחריות לנזק שנגרם, ואי צמצום אחריותה של אמירים ל-25%. עוד נקבע בפסק הדין כי פרינץ זכאי לפיצוי בגין אי הקצאת חלקה מורחבת על ידי אמירים ועל כך שלא אפשרה לו להשתמש בעיזבון משנת 1996. עלויות ההליך ייקבעו בשלב הבא של המשפט.