בר"ע 43182-02-18

תקציר

מבקש שנפגע ונפגע בעבודה מוכר ערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין נכותו היציבה, וביקש רשות ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. הוועדה קבעה כי למבקש אין נכות יציבה מיום 1.11.2016 ואילך, לאחר בדיקה אורתופדית מקיפה. המבקש טען כי הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים חיוניים, לא התייחסה כראוי למסמכים אחרים וקבעה קביעה שגויה לגבי נכותו היציבה. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערר, לא מצא פגמים משפטיים בתהליך קבלת ההחלטות של הוועדה והדגיש כי הקביעות הרפואיות נמצאות בשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר נדחה על ידי הרשות הרלוונטית, בנימוקים שונים. ראשית, הרשות ציינה כי הוועדה לא הייתה מחויבת להתייחס לכל מסמך בתיקו הרפואי של המבקש אלא רק להתייחס למסמכים מהותיים ולספק הסבר ענייני ומנומק. המסמכים שהוצגו על ידי המבקש לא היו חוות דעת הממליצות על אחוזי נכות ולכן טופלו כראוי על ידי הוועדה. שנית, הרשות הסכימה עם קביעת בית המשפט כי קביעות הוועדה בעניין נכות יציבה התבססו על בדיקה קלינית כדין, והאופן שבו הוועדה התייחסה לבדיקות הדמיה וחוות דעת רפואיות לא היווה פגם משפטי. לבסוף, הדגישה הרשות כי בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתה הרפואי הבלעדי של הוועדה באשר לטיבה ולאופן הבדיקה וקביעותיה הנובעות ממנה. מאחר שלא נמצאו טעויות משפטיות בהחלטות הוועדה או בית הדין האזורי, נדחתה בקשת רשות הערעור.